מה שחשוב לדעת
ישראל, למרות גודלה הקטן, הפכה למעצמת טכנולוגיה עולמית עם יותר מ-6,000 סטארט-אפים פעילים ויזמים ישראלים שהקימו חברות בשווי מיליארדי דולרים. הצלחה זו נובעת משילוב ייחודי של השכלה גבוהה, חדשנות צבאית, תרבות יזמית ויכולת אלתור יוצאת דופן שמאפשרת ליזמים הישראלים להוביל מהפכות טכנולוגיות בתחומי הסייבר, הבינה המלאכותית, הפינטק והרפואה הדיגיטלית.
ישראל כ"אומת הסטארט-אפ": כיצד מדינה קטנה הפכה למעצמת טכנולוגיה
המונח "אומת הסטארט-אפ" הוטבע בשנת 2009 בספרם של דן סנור ושאול סינגר, וכיום הוא כבר מזוהה באופן בלעדי עם ישראל. אך כיצד מדינה קטנה עם פחות מ-10 מיליון תושבים הצליחה להפוך למוקד חדשנות טכנולוגית עולמי? הנתונים מדברים בעד עצמם: ישראל מובילה בעולם במספר סטארט-אפים לנפש, עם יותר מ-6,000 חברות הזנק פעילות. לדעת פלוס – מדור ייחודי עוקב אחר המגמות בתחום ומציג את הסיפורים המעניינים ביותר.
הפלא הטכנולוגי הישראלי הוא תוצאה של מספר גורמים משולבים. ראשית, המערכת הביטחונית והצבאית בישראל מהווה חממה ליזמות טכנולוגית. יחידות עילית כמו 8200, תלפיות ומודיעין חיל האוויר מכשירות מדי שנה מאות צעירים מוכשרים עם יכולות טכנולוגיות מתקדמות ורשתות קשרים ענפות. בוגרי יחידות אלה מובילים את תעשיית ההייטק הישראלית ומייסדים חברות פורצות דרך.
שנית, ישראל מתאפיינת בתרבות של נטילת סיכונים וחשיבה מחוץ לקופסה. ה"חוצפה" הישראלית, שלעתים נתפסת כשלילית בהקשרים אחרים, הופכת ליתרון משמעותי בעולם היזמות. היכולת לאתגר את הסטטוס-קוו ולחשוב בצורה לא קונבנציונלית מאפשרת פיתוח פתרונות חדשניים לבעיות מורכבות.
גורם שלישי הוא המדיניות הממשלתית התומכת בחדשנות. תכניות כמו "יוזמה", קרן המו"פ ורשות החדשנות מספקות מימון ותמיכה ליזמים ולחברות סטארט-אפ. ההשקעה הממשלתית בתשתיות מחקר ופיתוח מגיעה לכ-4.5% מהתמ"ג, אחד השיעורים הגבוהים בעולם.
נתונים חשובים
- בישראל פועלות יותר מ-6,000 חברות סטארט-אפ, השיעור הגבוה ביותר לנפש בעולם
- ישראל משקיעה כ-4.5% מהתמ"ג במחקר ופיתוח, מהשיעורים הגבוהים בעולם
- בשנת 2021, חברות ישראליות גייסו למעלה מ-25 מיליארד דולר בהשקעות הון סיכון
- ישראל מחזיקה במקום השלישי בעולם במספר החברות הנסחרות בנאסד"ק (אחרי ארה"ב וסין)
- יותר מ-350 חברות רב-לאומיות מפעילות מרכזי מחקר ופיתוח בישראל
ענקי הטכנולוגיה הישראלים: סיפורי ההצלחה המרשימים ביותר
מאחורי התואר "אומת הסטארט-אפ" עומדים אנשים אמיתיים שהפכו חזון לגלובלי למציאות. אחד הסיפורים המרשימים ביותר הוא של גיל שוויד, מייסד חברת צ'ק פוינט. ב-1993, שוויד, יוצא יחידת 8200, הקים את החברה שהפכה לענקית אבטחת סייבר עולמית. כיום, צ'ק פוינט נסחרת בשווי של מעל 15 מיליארד דולר ומספקת פתרונות אבטחה למאות אלפי ארגונים ברחבי העולם.
סיפור הצלחה מרשים נוסף הוא של פרופסור אמנון שעשוע וזיו אבירם, מייסדי מובילאיי. החברה, שפיתחה טכנולוגיה פורצת דרך לרכבים אוטונומיים, נרכשה על ידי אינטל ב-2017 תמורת 15.3 מיליארד דולר – הרכישה הגדולה ביותר בתולדות הטכנולוגיה הישראלית. טכנולוגיית הראייה הממוחשבת של מובילאיי משמשת כיום יצרני רכב מובילים ברחבי העולם.
אורי לוין הוא דוגמה נוספת ליזם ישראלי פורץ דרך. ב-2006, הוא הקים את Wix, פלטפורמה לבניית אתרים שהפכה לאחת החברות המובילות בתחומה עם יותר מ-200 מיליון משתמשים ברחבי העולם. Wix מאפשרת לאנשים ללא ידע בתכנות ליצור אתרים מקצועיים בקלות, והחברה נסחרת כיום בשווי של מיליארדי דולרים.
סיפור מעניין במיוחד הוא של אדם נוימן, מייסד WeWork. למרות העליות והמורדות שחוותה החברה, נוימן הצליח להפוך רעיון פשוט של חללי עבודה משותפים לאימפריה עולמית ששינתה את אופן החשיבה על סביבות עבודה. אתר zglklj עוקב באופן שוטף אחר התפתחות הקריירה של יזמים ישראלים מובילים כדוגמתו.
נקודת מבט מקצועית
היתרון הייחודי של היזמים הישראלים נובע מיכולתם לזהות בעיות אמיתיות ולפתח פתרונות טכנולוגיים שניתנים ליישום בקנה מידה גלובלי. באתר zglklj, אנו מזהים דפוס חוזר של חדשנות פורצת דרך שמאפיינת את ההייטק הישראלי – היכולת לראות את התמונה הגדולה תוך התמקדות בפרטים הקטנים. אנו מאמינים שהשילוב בין חשיבה יצירתית, הכשרה טכנולוגית מתקדמת ותרבות של התמודדות עם אתגרים הוא שמבדיל את היזם הישראלי בזירה העולמית.
תחומי המובילות הישראלית בטכנולוגיה העולמית
הצלחת הטכנולוגיה הישראלית אינה מוגבלת לתחום אחד. למעשה, ישראל הפכה למובילה עולמית במספר תחומים טכנולוגיים מרכזיים. נבחן את התחומים העיקריים בהם ישראל בולטת במיוחד.
אבטחת סייבר: החומה הדיגיטלית הישראלית
ישראל מובילה בתחום אבטחת הסייבר, עם נתח שוק עולמי של כ-10% למרות גודלה הקטן. חברות כמו צ'ק פוינט, סייברארק, סנטינל וואן וסייבריזן הפכו לשמות מוכרים בתעשייה העולמית. ההתמחות הישראלית בתחום הסייבר נובעת מהצורך הביטחוני המקומי ומההכשרה המתקדמת שמקבלים חיילים ביחידות המודיעין והסייבר של צה"ל.
לדוגמה, חברת סייברארק, שהוקמה ב-1999 על ידי עידו נחליאלי ואיתן אזורי, התמחתה בניהול הרשאות גישה מתקדם והפכה למובילה עולמית בתחומה. החברה נסחרת בנאסד"ק בשווי של מיליארדי דולרים ומספקת פתרונות אבטחה למעל 7,000 ארגונים ברחבי העולם, כולל יותר מ-40% מחברות הפורטשן 500.
פינטק: המהפכה הפיננסית הישראלית
תחום הפינטק (טכנולוגיה פיננסית) הוא אחד התחומים הצומחים ביותר באקוסיסטם הטכנולוגי הישראלי. חברות ישראליות מובילות כמו פיוניר, פיוג'ו, ופגוניה מפתחות פתרונות תשלום חדשניים, בעוד שחברות כמו לאמוניס וביטנאדין מתמקדות בפתרונות אשראי וניהול סיכונים.
דוגמה בולטת היא חברת פיוניר, שהוקמה ב-2010 על ידי יאיר טל ואוריאל לוין. החברה פיתחה פלטפורמה המאפשרת תשלומים בינלאומיים מהירים וזולים, וכיום משרתת מיליוני עסקים קטנים ברחבי העולם. ב-2021, פיוניר גייסה 250 מיליון דולר לפי שווי של 3.5 מיליארד דולר.
הרפואה הדיגיטלית: פריצות דרך ישראליות בבריאות
ישראל הפכה למוקד חדשנות בתחום הרפואה הדיגיטלית, עם מאות חברות המפתחות פתרונות מתקדמים לאבחון, טיפול וניטור רפואי. חברות כמו אורקם, אינסייטק וננוקס מפתחות טכנולוגיות מתקדמות שמשנות את עולם הרפואה.
סיפור הצלחה בולט הוא של חברת אורקם, שפיתחה קפסולה לבליעה המצוידת במצלמה זעירה המאפשרת לרופאים לבצע בדיקות של מערכת העיכול ללא צורך בהליכים פולשניים. החברה, שהוקמה ב-2001, נרכשה על ידי קובידיאן ב-2014 תמורת 860 מיליון דולר וטכנולוגיה שלה משמשת כיום מיליוני מטופלים ברחבי העולם.
| תחום טכנולוגי | חברות ישראליות מובילות | תרומה גלובלית | נתון מרשים | אתגרים עתידיים |
|---|---|---|---|---|
| אבטחת סייבר | צ'ק פוינט, סייברארק, סנטינל וואן | פיתוח מערכות הגנה מתקדמות נגד איומי סייבר | כ-10% מחברות הסייבר העולמיות הן ישראליות | התמודדות עם איומי AI ואוטומציה של תקיפות |
| בינה מלאכותית | מובילאיי, קורניט, ביונד מינדס | פיתוח אלגוריתמים לרכב אוטונומי ורפואה מותאמת אישית | גיוסי הון של מעל 3 מיליארד דולר בתחום ב-2021 | תחרות מול ענקיות הטכנולוגיה האמריקאיות והסיניות |
| פינטק | פיוניר, פיוג'ו, ביטנאדין | מהפכה בתשלומים חוצי גבולות וניהול סיכונים | למעלה מ-500 חברות פינטק פעילות בישראל | רגולציה מורכבת ומשתנה בשווקים גלובליים |
| רפואה דיגיטלית | אורקם, אינסייטק, ננוקס | פיתוח טכנולוגיות לאבחון מרחוק וטיפול ממוקד | השקעות של מעל 2 מיליארד דולר בחברות רפואה דיגיטלית ישראליות ב-2020 | תהליכי אישור ארוכים מול רשויות רגולטוריות |
| חקלאות מדייקת | נטפים, טפינרו, פרוספרה | פתרונות להגדלת תפוקה חקלאית וחיסכון במים | טכנולוגיות ישראליות מיושמות ביותר מ-110 מדינות | התאמה לשינויי אקלים והתמודדות עם משברי מזון |
| אנרגיה מתחדשת | סולארדג', אנרג'יקס, ברייטסורס | פיתוח מערכות סולאריות יעילות ואחסון אנרגיה | גידול של 300% ביצוא טכנולוגיות אנרגיה ירוקה בעשור האחרון | תחרות מול יצרנים סיניים ותלות במחירי חומרי גלם |
הגורמים להצלחה הישראלית בשוק הטכנולוגיה העולמי
מה הופך את ישראל לכל כך מוצלחת בתחום הטכנולוגיה? המומחים מצביעים על מספר גורמים מרכזיים שיוצרים את "הפלא הישראלי". הצלחות ומובילים מאירים את הסיפורים האישיים מאחורי המספרים.
השפעת השירות הצבאי והיחידות הטכנולוגיות
השירות הצבאי בישראל, ובמיוחד ביחידות הטכנולוגיות המובחרות, מהווה מנוע צמיחה משמעותי לתעשיית ההייטק. יחידות כמו 8200, תלפיות, ממר"ם וחיל האוויר מספקות לצעירים הכשרה טכנולוגית ברמה גבוהה, ניסיון בניהול פרויקטים מורכבים ורשת קשרים ענפה.
לדוגמה, יחידה 8200, שנחשבת למקבילה הישראלית ל-NSA האמריקאי, הכשירה מייסדים של מאות חברות טכנולוגיה מצליחות. מחקר שנערך ב-2018 מצא שכ-35% מהיזמים בתחום הסייבר בישראל הם יוצאי היחידה. הכשרה זו מקנה ליזמים הישראלים יתרון משמעותי בפיתוח פתרונות טכנולוגיים מתקדמים ויכולת לחשוב "מחוץ לקופסה".
תרבות ה"חוצפה" הישראלית והיכולת לאלתר
ה"חוצפה" הישראלית, או בשמה העברי "חוצפה", היא מרכיב מרכזי בהצלחת היזמות הישראלית. היכולת לאתגר את הסמכות, לשאול שאלות קשות ולא לקבל "לא" כתשובה מאפשרת ליזמים הישראלים לאתגר את הסטטוס-קוו ולפתח פתרונות חדשניים.
יחד עם ה"חוצפה", התרבות הישראלית מעריכה מאוד את היכולת לאלתר ולהסתגל במהירות לתנאים משתנים – מה שמכונה בעברית "לתת ראש" או "להסתדר". יכולת זו, שהתפתחה בחלקה בשל האתגרים הביטחוניים והכלכליים שישראל התמודדה איתם לאורך השנים, מאפשרת ליזמים הישראלים להתמודד עם משברים ולהסתגל במהירות לשינויים בשוק.
מערכת החינוך והאקדמיה
מערכת החינוך הישראלית, ובמיוחד האוניברסיטאות והמכללות, מהווה גורם משמעותי בהצלחת ההייטק הישראלי. מוסדות כמו הטכניון, אוניברסיטת תל אביב, האוניברסיטה העברית ומכון ויצמן למדע נחשבים למובילים עולמיים במחקר מדעי וטכנולוגי.
לדוגמה, הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל, שנוסד עוד לפני הקמת המדינה, הכשיר דורות של מהנדסים ומדענים שהובילו את התפתחות התעשייה הטכנולוגית בישראל. בוגרי הטכניון הקימו חברות שנסחרות כיום בשווי מצטבר של מאות מיליארדי דולרים.
מדוע ישראל מכונה 'אומת הסטארט-אפ'?
ישראל מכונה 'אומת הסטארט-אפ' בזכות הריכוז הגבוה של חברות סטארט-אפ ביחס לגודל האוכלוסייה. עם יותר מ-6,000 סטארט-אפים פעילים, ישראל היא המדינה עם הריכוז הגבוה ביותר של יזמות טכנולוגית בעולם. הגורמים המרכזיים לתופעה כוללים השקעה ממשלתית בחדשנות, תרבות של לקיחת סיכונים, הכשרה טכנולוגית בצבא, והון אנושי איכותי בעל יכולת פתרון בעיות יצירתי. לפי נתוני הרשות לחדשנות, ישראל משקיעה כ-4.5% מהתמ"ג במחקר ופיתוח, אחד השיעורים הגבוהים בעולם, מה שיוצר תשתית תומכת ליזמות טכנולוגית.
מיהם היזמים הישראלים המובילים בשוק הטכנולוגיה העולמי?
בין היזמים הישראלים המובילים בשוק הטכנולוגיה העולמי ניתן למנות את גיל שוויד (מייסד צ'ק פוינט), שי אגסי (מייסד בטר פלייס), אדם נוימן (מייסד WeWork), אורי לוין (מייסד Wix), אליעזר פישמן (מייסד Outbrain), ודב מורן (מייסד מובילאיי). יזמים אלה יצרו חברות בשווי מיליארדי דולרים והשפיעו משמעותית על תעשיות כמו סייבר, בינה מלאכותית, פינטק, מוביליות, ועוד. צ'ק פוינט, למשל, שהוקמה ב-1993 על ידי גיל שוויד, הפכה לאחת מחברות אבטחת המידע המובילות בעולם עם שווי שוק של מעל 15 מיליארד דולר, בעוד מובילאיי נרכשה על ידי אינטל ב-2017 תמורת 15.3 מיליארד דולר.
מהם תחומי הטכנולוגיה בהם ישראל מובילה בעולם?
ישראל מובילה במספר תחומי טכנולוגיה מרכזיים, כאשר הבולטים ביניהם הם: אבטחת סייבר (עם חברות כמו צ'ק פוינט, סייברארק וסנטינל וואן), בינה מלאכותית וראייה ממוחשבת (מובילאיי, קורניט), פינטק (פיוניר, פיוג'ו), רפואה דיגיטלית (אורקם, אינסייטק), חקלאות מדייקת (נטפים, טפינרו) ואנרגיה מתחדשת (סולארדג', אנרג'יקס). נתון מרשים הוא שכ-10% מחברות הסייבר העולמיות הן ישראליות, למרות שישראל מהווה פחות מ-0.1% מאוכלוסיית העולם. בתחום הבינה המלאכותית, ישראל מדורגת בין 5 המדינות המובילות בעולם במספר חברות הסטארט-אפ לנפש.
כיצד השירות הצבאי בישראל תורם להצלחת ההייטק הישראלי?
השירות הצבאי בישראל, ובמיוחד ביחידות הטכנולוגיות המובחרות כמו 8200, תלפיות וממר"ם, מהווה מנוע צמיחה משמעותי להייטק הישראלי. היחידות הללו מספקות לצעירים הכשרה טכנולוגית ברמה גבוהה, ניסיון בניהול פרויקטים מורכבים תחת לחץ, חשיבה יצירתית לפתרון בעיות, ורשת קשרים ענפה. מחקר שנערך ב-2018 הראה שכ-35% מהיזמים בתחום הסייבר בישראל הם יוצאי יחידה 8200 בלבד. בנוסף, השירות הצבאי מקנה ליזמים הצעירים אחריות משמעותית בגיל צעיר מאוד, כאשר חיילים בני 18-21 מקבלים לעתים קרובות אחריות על פרויקטים בשווי מיליוני דולרים ומערכות קריטיות למשימה.
מה הם האתגרים העומדים בפני תעשיית הטכנולוגיה הישראלית?
למרות ההצלחה המרשימה, תעשיית הטכנולוגיה הישראלית מתמודדת עם מספר אתגרים משמעותיים. ראשית, קיים מחסור גובר בכוח אדם מיומן, בעיקר בתחומי התכנות והפיתוח. שנית, קיים פער דיגיטלי בחברה הישראלית, כאשר קבוצות מסוימות (כמו המגזר החרדי והמגזר הערבי) אינן משתתפות באופן מלא בתעשיית ההייטק. בנוסף, ישראל מתמודדת עם תחרות גוברת מצד מדינות אחרות המשקיעות בפיתוח תעשיות טכנולוגיה מקומיות. אתגר נוסף הוא נטיית חברות ישראליות למכור מוקדם לחברות רב-לאומיות במקום לצמוח לחברות גדולות ועצמאיות, מה שמכונה לעתים "סינדרום האקזיט המוקדם".
מבט לעתיד: האתגרים וההזדמנויות לטכנולוגיה הישראלית
למרות ההצלחה המרשימה של תעשיית הטכנולוגיה הישראלית, היא עומדת בפני מספר אתגרים משמעותיים שעלולים להשפיע על המשך צמיחתה בעתיד. בה בעת, נפתחות הזדמנויות חדשות שעשויות להוביל לפריצות דרך נוספות.
האתגרים העיקריים
אחד האתגרים המרכזיים הוא המחסור בכוח אדם מיומן. למרות ההכשרה האיכותית שמספקים הצבא ומערכת ההשכלה הגבוהה, הביקוש למהנדסים ומפתחים עולה על ההיצע, מה שמוביל לעליית שכר ולתחרות על כישרונות. דו"ח של רשות החדשנות מ-2021 הצביע על מחסור של כ-15,000 מהנדסי תוכנה ומפתחים בתעשייה הישראלית.
אתגר נוסף הוא הפער הדיגיטלי בחברה הישראלית. קבוצות מסוימות, כמו המגזר החרדי והמגזר הערבי, אינן משתתפות באופן מלא בתעשיית ההייטק, מה שמהווה אובדן פוטנציאל אנושי משמעותי. לפי נתונים מ-2020, רק כ-3% מהמועסקים בהייטק הישראלי הם ערבים, וכ-3% נוספים הם חרדים, למרות ששתי הקבוצות מהוות יחד כ-30% מהאוכלוסייה.
ישראל גם מתמודדת עם תחרות גוברת מצד מדינות אחרות המשקיעות בפיתוח תעשיות טכנולוגיה מקומיות. מדינות כמו הודו, סין, ברזיל ומדינות במזרח אירופה מציעות כוח אדם מיומן בעלויות נמוכות יותר, מה שמהווה אתגר לתעשייה הישראלית.
ההזדמנויות העתידיות
לצד האתגרים, נפתחות הזדמנויות משמעותיות לתעשיית הטכנולוגיה הישראלית. אחת ההזדמנויות המרכזיות היא בתחום הבינה המלאכותית (AI). ישראל כבר הפכה למובילה עולמית בתחום זה, עם מאות חברות המפתחות פתרונות AI לתעשיות שונות.
הזדמנות משמעותית נוספת היא בתחום הקלימטק – טכנולוגיות למאבק בשינויי האקלים. בשנים האחרונות, מספר הולך וגדל של חברות ישראליות מפתחות פתרונות בתחומים כמו אנרגיה מתחדשת, התפלת מים, חקלאות מדייקת וייעול צריכת אנרגיה.
תחום הביוטכנולוגיה והרפואה הדיגיטלית מהווה גם הוא הזדמנות צמיחה משמעותית. החיבור בין הידע הטכנולוגי והידע הרפואי בישראל מוביל לפיתוח פתרונות חדשניים בתחומי האבחון, הטיפול והמעקב הרפואי.
סיכום
הצלחת היזמים הישראלים בשוק הטכנולוגיה העולמי היא תוצאה של שילוב ייחודי בין גורמים תרבותיים, חינוכיים, צבאיים וממשלתיים. ה"סטארט-אפ ניישן" הפכה למודל עולמי של חדשנות טכנולוגית ויזמות, עם השפעה שחורגת בהרבה מגודלה הפיזי של המדינה.
למרות האתגרים העומדים בפניה, תעשיית הטכנולוגיה הישראלית ממשיכה לצמוח ולהתפתח, עם דור חדש של יזמים המובילים פריצות דרך בתחומים כמו בינה מלאכותית, קלימטק וביוטכנולוגיה.
באתר zglklj אנו ממשיכים לעקוב אחר ההתפתחויות המרתקות בתעשיית הטכנולוגיה הישראלית ולהביא לכם את הסיפורים המעניינים ביותר של היזמים שמשנים את העולם. אם גם אתם מעוניינים להיות חלק מהמהפכה הטכנולוגית הישראלית, אנו מזמינים אתכם לעקוב אחר המדור הצלחות ומובילים שלנו, המביא את סיפורי ההצלחה המרתקים ביותר מהזירה הטכנולוגית הישראלית.
לדעת פלוס הוא פורטל חדשותי עצמאי המשלב דיווחי חדשות, טורי דעה נוקבים, כתבות עומק ותוכן מגוון מכל תחומי החיים.
באתר תמצאו עדכונים שוטפים מהארץ והעולם, דעות שמייצרות שיח, כתבות צרכנות, סיקורים טכנולוגיים, תרבות, בריאות ועוד.
המטרה — לספק לקוראים מידע איכותי, לאתגר את החשיבה ולחזק את השיח הציבורי.
