מה שחשוב לדעת
ישראל הפכה למעצמת סטארטאפים עולמית הודות לשילוב ייחודי של גורמים: מערכת חינוך המעודדת חשיבה ביקורתית, תרומת השירות הצבאי לפיתוח מיומנויות טכנולוגיות, תרבות יזמית המקבלת כישלונות, ותמיכה ממשלתית משמעותית. העובדה המדהימה היא שישראל מחזיקה בשיא עולמי של סטארטאפים לנפש – פי 2.5 יותר מארה"ב שבמקום השני.
אקוסיסטם הסטארטאפים בישראל הוא תופעה ייחודית בנוף העולמי, שזיכתה את המדינה הקטנה בכינוי "אומת הסטארטאפ". בשנים האחרונות, מספר הסטארטאפים בישראל ממשיך לעלות באופן עקבי, למרות התנודות בכלכלה העולמית והאתגרים האזוריים. לדעת פלוס – תוכן עסקי חקרה את התופעה המרתקת הזו וחושפת את הגורמים המפתיעים שעומדים מאחורי הצמיחה המרשימה של הסטארטאפים הישראליים.
אקוסיסטם הסטארטאפים הישראלי: מספרים שמספרים סיפור
הנתונים מדברים בעד עצמם: עם אוכלוסייה של פחות מ-10 מיליון איש, ישראל מחזיקה ביותר מ-6,000 סטארטאפים פעילים. זהו השיעור הגבוה ביותר של סטארטאפים לנפש בעולם – פי 2.5 יותר מארה"ב, שמדורגת במקום השני. ב-2022, למרות האטה גלובלית, חברות ישראליות גייסו למעלה מ-15 מיליארד דולר, ירידה אמנם מהשיא של 2021, אך עדיין מספר מרשים בהשוואה היסטורית.
נתונים חשובים
- מעל 6,000 סטארטאפים פעילים בישראל נכון ל-2023
- פי 2.5 יותר סטארטאפים לנפש מאשר בארה"ב
- 73 אקזיטים ישראליים ב-2022 בשווי כולל של 12 מיליארד דולר
- 6.8% מהתמ"ג הישראלי מושקע במחקר ופיתוח (הגבוה בעולם)
- למעלה מ-400 מרכזי מו"פ בינלאומיים פועלים בישראל
אך מה באמת עומד מאחורי המספרים המרשימים הללו? עדכוני יזמות מראים שישנם מספר גורמים ייחודיים המשפיעים על שגשוג זה, וחלקם מפתיעים למדי.
הגורמים המפתיעים מאחורי הצלחת הסטארטאפים הישראליים
השפעת השירות הצבאי על תרבות היזמות
אחד הגורמים המשמעותיים ביותר המזוהים עם הצלחת הסטארטאפים בישראל הוא השירות הצבאי החובה. יחידות העילית הטכנולוגיות בצה"ל, כמו 8200, תלפיות, ממר"ם ואחרות, מהוות מעין "מאיץ סטארטאפים" טבעי. צעירים ישראלים בגיל 18 מקבלים אחריות טכנולוגית ומבצעית שבמדינות אחרות ניתנת רק לאנשי מקצוע מנוסים בשנות ה-30 וה-40 לחייהם.
נתונים מראים שכ-63% ממייסדי הסטארטאפים המצליחים בישראל שירתו ביחידות טכנולוגיות מובחרות. השירות הצבאי מקנה לא רק ידע טכנולוגי מתקדם, אלא גם:
- ניסיון בעבודת צוות תחת לחץ
- יכולת לפתור בעיות מורכבות עם משאבים מוגבלים
- רשת קשרים ענפה שממשיכה לעולם האזרחי
- תרבות של חשיבה "מחוץ לקופסה" וגישה לא היררכית
- ניסיון בהובלת פרויקטים מורכבים בגיל צעיר
נקודת מבט מקצועית
צוות המחקר של לדעת פלוס מצא שהחיבור בין השירות הצבאי לאקוסיסטם היזמי הוא תופעה ייחודית לישראל שקשה לשכפל במדינות אחרות. היכולת להפוך אתגרים ביטחוניים לחדשנות טכנולוגית ומסחרית יצרה מודל ייחודי שמדינות רבות מנסות ללמוד ממנו, אך ללא הקונטקסט החברתי והתרבותי הישראלי, קשה לשחזר את הדינמיקה המיוחדת הזו.
תרבות החוצפה הישראלית ("חוצפה") כיתרון עסקי
המושג "חוצפה" ישראלית, שלעתים נתפס כשלילי בהקשרים חברתיים, הופך ליתרון משמעותי בעולם היזמות. התרבות הישראלית המעודדת שאילת שאלות, אתגור סמכות ונכונות לדבר בגובה העיניים עם כל אדם – ללא קשר למעמדו – מייצרת סביבה אידיאלית ליזמות.
יזמים ישראלים לא חוששים לפנות ישירות למשקיעים בכירים, לאתגר תפיסות מקובלות או להציע פתרונות רדיקליים. סקר שנערך בקרב משקיעי הון סיכון בינלאומיים הראה ש-78% מהם ציינו את הישירות והנחישות של היזמים הישראלים כיתרון בולט על פני יזמים ממדינות אחרות.
קבלת הכישלון כחלק מתהליך הלמידה
בניגוד לתרבויות רבות בהן כישלון נתפס כמשהו שיש להתבייש בו, בישראל קיימת גישה המקבלת כישלון כחלק בלתי נפרד מתהליך היזמות. המושג העברי "חפיף" (או "יהיה בסדר") משקף את היכולת לקחת סיכונים ולא לפחד מטעויות.
מחקרים מראים שכ-41% מהיזמים הישראלים המצליחים חוו לפחות כישלון אחד לפני ההצלחה, וכ-63% מהמשקיעים בישראל מעדיפים להשקיע ביזמים עם ניסיון קודם, גם אם הוא כולל כישלונות. פרדוקסלית, דווקא הנכונות לכישלון מגדילה את סיכויי ההצלחה בטווח הארוך.
המנועים המוסדיים והמבניים של אקוסיסטם החדשנות
תפקיד רשות החדשנות והתמיכה הממשלתית
בשונה ממדינות רבות אחרות, הממשלה הישראלית לוקחת תפקיד אקטיבי בקידום ותמיכה באקוסיסטם היזמי. רשות החדשנות (לשעבר המדען הראשי) מנהלת תקציב שנתי של למעלה מ-500 מיליון דולר המיועד לתמיכה בסטארטאפים, מחקר ופיתוח.
התכנית האסטרטגית "יזמות 2030" שהושקה ב-2018 הציבה יעד שאפתני להגדיל את מספר העובדים בתעשיית ההייטק ל-15% מכוח העבודה הישראלי עד שנת 2030. כחלק מהתכנית, הושקעו מיליארדי שקלים בתכניות כגון:
- תכנית "תנופה" למימון ראשוני לסטארטאפים בשלבים מוקדמים
- תכנית "חממות טכנולוגיות" המספקת מימון וליווי ליזמים
- קרנות הון סיכון בשותפות ממשלתית-פרטית
- תמריצי מס למשקיעים ולחברות המשקיעות במו"פ
- תכניות לשילוב אוכלוסיות מגוונות בתעשיית ההייטק
ההשכלה הגבוהה והחינוך לחדשנות
מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל מהווה גורם מרכזי נוסף בהצלחת אקוסיסטם היזמות. אוניברסיטאות ישראליות כמו הטכניון, מכון ויצמן, אוניברסיטת תל אביב והאוניברסיטה העברית מדורגות בין המוסדות המובילים בעולם במחקר מדעי וטכנולוגי.
הנתונים מראים שישראל מובילה בעולם במספר המהנדסים והמדענים לנפש, עם כ-140 אנשי מקצוע לכל 10,000 עובדים. בנוסף, ישראל משקיעה כ-4.5% מהתמ"ג שלה בחינוך, מעל הממוצע של מדינות ה-OECD.
אחד המאפיינים הייחודיים של מערכת החינוך הישראלית הוא הדגש על חשיבה ביקורתית ושאילת שאלות מגיל צעיר, בניגוד למערכות חינוך רבות המתמקדות בשינון. מודל זה תורם לפיתוח חשיבה יצירתית וחדשנית שהופכת ליתרון בעולם היזמות.
האקוסיסטם התומך: משקיעים, מאיצים וחברות רב-לאומיות
צמיחת הסטארטאפים בישראל מתאפשרת גם הודות לאקוסיסטם תומך מפותח הכולל קרנות הון סיכון, מאיצים, חממות טכנולוגיות ונוכחות משמעותית של חברות טכנולוגיה גלובליות.
| קריטריון | ישראל | ממוצע אירופאי |
|---|---|---|
| הון סיכון לנפש (בדולרים) | 414 | 42 |
| מספר מאיצי סטארטאפים לכל מיליון תושבים | 8.6 | 1.8 |
| מרכזי מו"פ של חברות רב-לאומיות | 400+ | 60 (ממוצע למדינה) |
| זמן ממוצע להקמת עסק (ימים) | 12 | 32 |
| אחוז מהאוכלוסייה בעל השכלה אקדמית בתחומי STEM | 42% | 26% |
| השקעה במו"פ כאחוז מהתמ"ג | 6.8% | 2.3% |
| סיכויי סטארטאפ להגיע לגיוס משמעותי (מעל 10 מיליון דולר) | 14% | 7% |
ההון הסיכון והמשקיעים
ישראל הפכה למוקד משיכה למשקיעים בינלאומיים, עם למעלה מ-70 קרנות הון סיכון מקומיות ומעל 200 קרנות בינלאומיות הפעילות במדינה. סך ההשקעות בסטארטאפים ישראליים הגיע לשיא של 25.6 מיליארד דולר בשנת 2021, ולמרות האטה בשנת 2022, המספרים עדיין גבוהים באופן משמעותי מהממוצע העולמי ביחס לגודל האוכלוסייה.
חברות כמו JVP, Viola Group, OurCrowd ו-Pitango מובילות את שוק ההון הסיכון המקומי, עם יכולת גיוס והשקעה של מיליארדי דולרים. מעניין לציין שבניגוד למגמה העולמית, אחוז משמעותי מקרנות ההון סיכון בישראל (כ-28%) כוללות נשים בעמדות מפתח, מה שתורם לגיוון בסוגי החברות הממומנות.
השפעת מרכזי המו"פ הבינלאומיים
ישראל מארחת למעלה מ-400 מרכזי מחקר ופיתוח של חברות רב-לאומיות, כולל ענקיות טכנולוגיה כמו גוגל, מיקרוסופט, אפל, אמזון, פייסבוק, אינטל ורבות אחרות. מרכזים אלה לא רק מספקים תעסוקה איכותית, אלא גם תורמים לאקוסיסטם באמצעות:
- הכשרת מומחים שחלקם יוצאים בהמשך להקים סטארטאפים
- העברת ידע וניסיון בינלאומי לשוק המקומי
- יצירת שיתופי פעולה עם סטארטאפים מקומיים
- רכישות של חברות ישראליות (אקזיטים)
- תרומה לתשתית הטכנולוגית והמחקרית המקומית
מדוע דווקא ישראל הפכה ל"אומת הסטארטאפ"?
ישראל הפכה ל"אומת הסטארטאפ" בזכות שילוב ייחודי של גורמים תרבותיים, מבניים וגיאופוליטיים. ראשית, התרבות הישראלית מקדשת יזמות, חדשנות וחשיבה מחוץ לקופסה, תוך קבלת כישלונות כחלק מתהליך הלמידה. שנית, השירות הצבאי, במיוחד ביחידות טכנולוגיות עילית, מכשיר דור של צעירים עם מיומנויות טכנולוגיות מתקדמות, ניסיון בפתרון בעיות מורכבות ורשתות קשרים ענפות. שלישית, מדיניות ממשלתית תומכת, הכוללת השקעה גבוהה במו"פ (6.8% מהתמ"ג), תמריצי מס ותוכניות תמיכה ייעודיות. לבסוף, האתגרים הגיאופוליטיים והמחסור במשאבים טבעיים דחפו את ישראל לפתח יתרון תחרותי בתחום החדשנות הטכנולוגית, מה שהוביל לתרבות של "לעשות יותר עם פחות".
איך משפיעה "תרבות החוצפה" הישראלית על הצלחת הסטארטאפים?
"תרבות החוצפה" הישראלית, הידועה גם כ"חוצפה", משחקת תפקיד מכריע בהצלחת הסטארטאפים הישראליים. הנטייה התרבותית לדבר ישירות, לאתגר סמכות ולא לחשוש מהיררכיה מקנה ליזמים ישראלים יתרון משמעותי בעולם העסקים הגלובלי. יזמים ישראלים לא מהססים לפנות ישירות למשקיעים או לקוחות פוטנציאליים בכירים, לאתגר הנחות יסוד מקובלות ולהציע פתרונות לא שגרתיים. סקרים מראים שמשקיעים בינלאומיים מעריכים את הישירות והנחישות הזו, עם 78% מהם המציינים זאת כיתרון. בנוסף, הנכונות לשאול שאלות קשות, להתווכח ולהביע דעה, שלעתים נתפסת כ"חוצפה" בתרבויות אחרות, מובילה לשיפור מתמיד של המוצר והמודל העסקי, מה שמגביר את סיכויי ההצלחה בשוק התחרותי.
מהם הענפים הטכנולוגיים המובילים בקרב הסטארטאפים הישראליים?
אקוסיסטם הסטארטאפים הישראלי מתאפיין במגוון רחב של תחומי התמחות, אך מספר ענפים בולטים במיוחד. סייבר-אבטחה הוא אחד התחומים המובילים, עם כ-25% מהשקעות הסייבר העולמיות מופנות לחברות ישראליות. טכנולוגיות בריאות דיגיטלית (HealthTech) הפכו לענף צומח במהירות, עם חברות המפתחות פתרונות לדיאגנוסטיקה, רפואה מותאמת אישית וטיפול מרחוק. תחום הפינטק (FinTech) מהווה כ-15% מכלל הסטארטאפים הישראליים, עם התמחות בפתרונות אבטחה פיננסית, בלוקצ'יין ומסחר אלגוריתמי. תחומים מובילים נוספים כוללים בינה מלאכותית ולמידת מכונה, טכנולוגיות לרכב אוטונומי, אגרוטק (AgriTech) המפתח פתרונות לחקלאות מדייקת וניהול משאבים, וטכנולוגיות בתחום האנרגיה המתחדשת והקיימות הסביבתית.
איך משפיע שירות צבאי ביחידות טכנולוגיות על תעשיית הסטארטאפים?
השירות הצבאי ביחידות טכנולוגיות בצה"ל מהווה גורם מכריע בהצלחת תעשיית הסטארטאפים הישראלית. יחידות עילית כמו 8200, תלפיות, ממר"ם ואחרות מספקות לחיילים צעירים הכשרה טכנולוגית ברמה גבוהה ואחריות משמעותית בגיל צעיר. הנתונים מראים שכ-63% ממייסדי הסטארטאפים המצליחים בישראל שירתו ביחידות אלה. השירות מקנה מיומנויות קריטיות ליזמות: פתרון בעיות מורכבות תחת לחץ ועם משאבים מוגבלים, עבודת צוות אפקטיבית, מנהיגות וקבלת החלטות. בנוסף, השירות מייצר רשתות קשרים חזקות שממשיכות לעולם האזרחי ומסייעות בגיוס שותפים, עובדים ולעתים אף משקיעים. הניסיון הביטחוני מוביל גם לפיתוח טכנולוגיות ייחודיות שמוצאות יישומים אזרחיים, במיוחד בתחומי הסייבר, בינה מלאכותית וניתוח נתונים מתקדם.
מהם האתגרים העיקריים העומדים בפני סטארטאפים ישראליים בשנים הקרובות?
הסטארטאפים הישראליים ניצבים בפני מספר אתגרים משמעותיים בשנים הקרובות. ראשית, קיים מחסור הולך וגדל בכוח אדם מיומן בתחומי הטכנולוגיה, עם פער של כ-15,000 מהנדסים ומפתחים בשוק. שנית, התחרות הגלובלית מתגברת עם צמיחת אקוסיסטמים יזמיים במדינות כמו הודו, סינגפור וברלין, המציעות עלויות נמוכות יותר. שלישית, למרות ההצלחה בגיוסי הון בשלבים מוקדמים, סטארטאפים ישראליים מתקשים לעתים בצמיחה לחברות גדולות ("scale-up"), עם רבים מהם בוחרים באקזיט מוקדם במקום להמשיך בצמיחה עצמאית. רביעית, המצב הגיאופוליטי האזורי מגביל את הגישה לשווקים שכנים ויוצר אתגרי בטחון ויציבות. לבסוף, הסטארטאפים נדרשים להתמודד עם סביבה רגולטורית מורכבת ומשתנה בשווקים הבינלאומיים, במיוחד בתחומים כמו פרטיות מידע, פינטק ובריאות דיגיטלית.
מגמות עתידיות באקוסיסטם הסטארטאפים הישראלי
כשבוחנים את העתיד של אקוסיסטם הסטארטאפים הישראלי, מספר מגמות מסתמנות שעשויות לעצב את פניו בשנים הקרובות:
התמקדות בטכנולוגיות עמוקות (Deep Tech)
אחד השינויים המשמעותיים בשנים האחרונות הוא המעבר מסטארטאפים המתמקדים בתוכנה ואפליקציות צרכניות לחברות המפתחות טכנולוגיות עמוקות יותר. תחומים כמו קוונטום קומפיוטינג, ננוטכנולוגיה, רובוטיקה מתקדמת ובינה מלאכותית מורכבת מקבלים תשומת לב והשקעות גדלות.
נתונים מראים שב-2022, כ-42% מההשקעות בסטארטאפים ישראליים הופנו לחברות Deep Tech, עלייה של 18% בהשוואה ל-2018. הסיבה לכך היא היתרון התחרותי של ישראל בתחומי המחקר המדעי והטכנולוגי, וההבנה שטכנולוגיות אלה מציעות ערך ארוך-טווח וחסמי כניסה גבוהים יותר למתחרים.
גיוון והכללה באקוסיסטם
אתגר משמעותי שהאקוסיסטם הישראלי מתמודד איתו הוא הגיוון. היסטורית, תעשיית ההייטק הישראלית הייתה מורכבת בעיקר מגברים יהודים ממוצא אשכנזי, רבים מהם יוצאי יחידות צבאיות מובחרות. בשנים האחרונות יש מאמצים מוגברים לשלב אוכלוסיות מגוונות יותר:
- תכניות ממשלתיות להגדלת שיעור הנשים בתעשייה (כיום כ-30%)
- יוזמות לשילוב ערבים ישראלים (כיום פחות מ-3% מהעובדים בהייטק)
- תכניות להכשרת חרדים למקצועות הטכנולוגיה
- מסלולי הכשרה מקצועית לאוכלוסיות מהפריפריה
הנתונים מראים שצוותים מגוונים מובילים לחדשנות גבוהה יותר ותוצאות עסקיות טובות יותר, ולכן הגיוון אינו רק אתגר חברתי אלא גם הזדמנות כלכלית משמעותית.
אינטגרציה אזורית והסכמי אברהם
הסכמי אברהם שנחתמו ב-2020 בין ישראל לאיחוד האמירויות, בחריין ומרוקו פתחו הזדמנויות חדשות לסטארטאפים ישראליים. מאז החתימה על ההסכמים, נרשמו למעלה מ-300 שיתופי פעולה עסקיים בין חברות ישראליות וחברות ממדינות אלה, עם דגש מיוחד על תחומי הפינטק, סייבר, אגרוטק וטכנולוגיות מים.
האינטגרציה האזורית מציעה מספר יתרונות לסטארטאפים ישראליים:
- גישה לשווקים חדשים במזרח התיכון ובצפון אפריקה
- מקורות השקעה חדשים מקרנות הון מהמפרץ
- שיתופי פעולה טכנולוגיים עם מוסדות מחקר ואקדמיה אזוריים
- הזדמנויות לפיתוח פתרונות המותאמים לאתגרים אזוריים כמו מחסור במים, אנרגיה מתחדשת וביטחון תזונתי
סיכום
העלייה המתמשכת במספר הסטארטאפים בישראל אינה תופעה מקרית, אלא תוצאה של שילוב ייחודי בין גורמים תרבותיים, חינוכיים, צבאיים, מוסדיים וכלכליים. העובדה המדהימה שישראל מחזיקה בשיא עולמי של סטארטאפים לנפש – פי 2.5 יותר מארה"ב שבמקום השני – ממחישה את עוצמת האקוסיסטם הישראלי.
מהניתוח של לדעת פלוס, עולה שהגורמים המרכזיים להצלחה זו הם:
- תרבות ישראלית המעודדת חדשנות, לקיחת סיכונים וקבלת כישלונות
- מערכת החינוך והשירות הצבאי המפתחים מיומנויות רלוונטיות ליזמות
- תמיכה ממשלתית משמעותית במחקר ופיתוח
- אקוסיסטם תומך של משקיעים, מאיצים וחברות גלובליות
- מספר גדול של מרכזי מו"פ בינלאומיים המעשירים את התעשייה המקומית
עם זאת, האקוסיסטם הישראלי ניצב גם בפני אתגרים משמעותיים, כולל מחסור בכוח אדם מיומן, תחרות גלובלית גוברת, ואתגרי צמיחה והתרחבות. היכולת להתמודד עם אתגרים אלה ולהמשיך לפתח את האקוסיסטם תוך שילוב אוכלוסיות מגוונות יותר תקבע את עתיד "אומת הסטארטאפ" בשנים הקרובות.
אם אתם מתעניינים בהתפתחויות האחרונות בעולם היזמות והסטארטאפים בישראל, עקבו אחר עדכוני היזמות שלנו לקבלת המידע העדכני ביותר על הזדמנויות, מגמות ותובנות מעולם היזמות הישראלי.
לדעת פלוס הוא פורטל חדשותי עצמאי המשלב דיווחי חדשות, טורי דעה נוקבים, כתבות עומק ותוכן מגוון מכל תחומי החיים.
באתר תמצאו עדכונים שוטפים מהארץ והעולם, דעות שמייצרות שיח, כתבות צרכנות, סיקורים טכנולוגיים, תרבות, בריאות ועוד.
המטרה — לספק לקוראים מידע איכותי, לאתגר את החשיבה ולחזק את השיח הציבורי.
