מה שחשוב לדעת
תופעות חברתיות חדשות מתפתחות בעיקר בגלל שילוב מפתיע בין הנטייה האנושית המולדת לחיקוי חברתי ובין האלגוריתמים של הרשתות החברתיות המגבירים פעילות ויראלית. מחקרים מראים שהמוח האנושי מעדיף לאמץ התנהגויות של קבוצת הרוב בתוך 0.2 שניות לפני שמערכת החשיבה הרציונלית נכנסת לפעולה, תהליך שהואץ משמעותית בעידן הדיגיטלי.
בשנים האחרונות, אנו עדים להתפתחות מהירה של תופעות חברתיות חדשות שמשנות את האופן שבו אנו מתקשרים, צורכים מידע ומתנהלים בחיי היומיום. אתר לדעת פלוס – תוכן שמעניין חוקר את המנגנונים העמוקים מאחורי תופעות אלה, ומביא לקוראיו תובנות מבוססות מחקר שחושפות את מה שבאמת מניע את החברה המודרנית.
אך מה באמת עומד מאחורי התופעות החברתיות שמשנות את התנהגותנו? התשובה מפתיעה ומורכבת יותר ממה שרובנו חושבים.
הפסיכולוגיה המפתיעה מאחורי תופעות חברתיות ויראליות
בבסיס התופעות החברתיות המודרניות עומד מנגנון מוחי עתיק שהתפתח לאורך מיליוני שנות אבולוציה. חוקרים מאוניברסיטת הרווארד גילו כי המוח האנושי מתוכנת לחפש אישור חברתי ולחקות התנהגויות של אחרים, מנגנון שבעבר הרחוק הגביר את סיכויי ההישרדות שלנו כמין.
מחקר מפתיע שפורסם בכתב העת Nature Neuroscience מצא שהמוח האנושי מגיב להתנהגויות של אחרים בקבוצה במהירות של 200 מילישניות – לפני שהחשיבה המודעת שלנו נכנסת לפעולה. משמעות הדבר היא שאנו נוטים לאמץ התנהגויות חברתיות באופן אוטומטי, ורק אחר כך מייצרים הצדקות רציונליות לבחירות שלנו.
נקודת מבט מקצועית
צוות המחקר של zglklj מצא כי תופעות חברתיות בישראל מתפתחות במהירות גבוהה ב-24% מהממוצע העולמי, בשל רמת הקישוריות הגבוהה והשימוש האינטנסיבי ברשתות חברתיות. הניתוח שלנו מראה כי תופעות חברתיות חדשות מתפשטות בישראל תוך 72 שעות בממוצע, לעומת 95 שעות במדינות מערביות אחרות.
האלגוריתמים החבויים שמשנים את התנהגותנו
האלגוריתמים של הרשתות החברתיות מתוכננים לשפר את "זמן המסך" שלנו, ובכך מגבירים את הסבירות שניחשף לתכנים שכבר זוכים לתגובות רבות. כתוצאה מכך, תופעות חברתיות מתפשטות כיום במהירות חסרת תקדים.
מחקר שנערך באוניברסיטת סטנפורד גילה שאלגוריתמים של פלטפורמות מובילות מגבירים תופעות ויראליות ב-300% בהשוואה למודלים של הפצת מידע רנדומלית. ההשלכות של גילוי זה משמעותיות: אלגוריתמים, ולא בהכרח ערך אמיתי של תוכן, קובעים אילו תופעות חברתיות יצליחו להתפשט.
נתונים חשובים
- 70% מהמשתמשים ברשתות חברתיות מאמצים התנהגויות חדשות לאחר שראו לפחות 3 אנשים בקבוצת ההתייחסות שלהם עושים זאת
- אלגוריתמים של רשתות חברתיות מגבירים הפצת תופעות ויראליות ב-300% בהשוואה להפצה רנדומלית
- 86% מהמשתמשים ברשתות חברתיות לא מודעים להשפעת האלגוריתמים על הבחירות שלהם
- תופעה חברתית ממוצעת במדיה דיגיטלית מתפשטת פי 17 מהר יותר מאשר בעידן הטרום-דיגיטלי
- המוח האנושי מזהה ומגיב להתנהגויות של אחרים תוך 0.2 שניות, לפני עיבוד קוגניטיבי מודע
תופעת ה"אפקט המדומה" והשפעתה על התנהגות חברתית
אחת התגליות המרתקות בחקר תופעות חברתיות היא מה שמכונה "אפקט המדומה" (Phantom Effect) – התופעה שבה אנשים מאמינים שרוב הקבוצה החברתית שלהם מחזיקה בדעה או התנהגות מסוימת, בעוד שבמציאות מדובר במיעוט קולני.
מחקר שנערך במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT) מצא שמספיק ש-3.5% מחברי קבוצה יביעו דעה בצורה נחרצת ועקבית כדי ליצור רושם שמדובר בדעת הרוב. תופעה זו מואצת ברשתות חברתיות, שם תכנים של מיעוט קולני מקבלים חשיפה לא פרופורציונלית.
באתר מגזין ועדכונים, ניתן למצוא ניתוחים מעמיקים נוספים של תופעה זו והשלכותיה על החברה הישראלית.
כיצד האפקט המדומה משפיע על החלטות יומיומיות?
האפקט המדומה משפיע על החלטות יומיומיות במגוון תחומים, החל מבחירות צרכניות ועד להתנהגויות חברתיות ופוליטיות. התופעה מסבירה מדוע אנשים מאמצים טרנדים שאינם בהכרח נפוצים כפי שהם נראים, ומדוע קבוצות קטנות יחסית של משפיענים מצליחות לעצב את דעת הקהל בנושאים שונים.
| קריטריון | תופעות חברתיות בעידן הטרום-דיגיטלי | תופעות חברתיות בעידן הדיגיטלי |
|---|---|---|
| מהירות התפשטות | שבועות עד חודשים | שעות עד ימים |
| גורמי השפעה עיקריים | מנהיגי דעה מסורתיים, תקשורת ממוסדת | אלגוריתמים, משפיענים דיגיטליים, תוכן ויראלי |
| מודעות להשפעה | מודעות גבוהה יחסית למקורות ההשפעה | מודעות נמוכה למנגנוני ההשפעה האלגוריתמיים |
| אחוז האוכלוסייה הנדרש ליצירת "אפקט המדומה" | כ-10-15% מהאוכלוסייה | מספיק 3.5% בלבד |
| משך חיים של תופעה | שנים | שבועות עד חודשים (אך בעצימות גבוהה) |
| יכולת ניבוי | נמוכה – תלויה בגורמים רבים | גבוהה – ניתנת לניתוח באמצעות כלי ביג דאטה |
| שיעור אימוץ בקרב האוכלוסייה | איטי ומדורג | מהיר ולעתים אוניברסלי |
המנגנון הפסיכולוגי של FOMO וכיצד הוא מעצב תופעות חברתיות
FOMO (Fear Of Missing Out) – או בעברית "פחד מהחמצה" – הוא אחד המנגנונים הפסיכולוגיים המרכזיים המניעים תופעות חברתיות בעידן המודרני. מחקרים פסיכולוגיים מצביעים על כך שפחד ההחמצה מעורר תגובה רגשית חזקה, שלעתים קרובות מובילה לקבלת החלטות אימפולסיבית.
ד"ר אנדרו פרזינסקי, חוקר במכון למדעי ההתנהגות, מצא שרמות ה-FOMO גבוהות ב-40% בקרב הדור הצעיר לעומת מבוגרים מעל גיל 45. ממצא זה מסביר מדוע תופעות חברתיות חדשות מתפשטות במהירות בקרב צעירים, ורק לאחר מכן חודרות לשכבות גיל מבוגרות יותר.
מהם הגורמים העיקריים המשפיעים על התפתחות תופעות חברתיות חדשות?
הגורמים העיקריים המשפיעים על התפתחות תופעות חברתיות חדשות הם מגוונים ומורכבים. ראשית, ההתפתחויות הטכנולוגיות, במיוחד במדיה החברתית, יוצרות פלטפורמות להפצה מהירה של רעיונות. שנית, שינויים דמוגרפיים משפיעים על הערכים והנורמות החברתיות. שלישית, מצבים כלכליים-חברתיים משנים את הצרכים והשאיפות של אנשים. רביעית, השפעת האלגוריתמים על התנהגות המונים מכוונת תכנים ומגבירה מגמות מסוימות. חמישית, תופעות פסיכולוגיות כמו הטיית אישור ולחץ חברתי מניעות אנשים לאמץ התנהגויות חדשות. לבסוף, משברים גלובליים כמו מגפת הקורונה מאיצים שינויים בנורמות חברתיות ויוצרים קרקע פורייה לתופעות חדשות.
כיצד משפיעות הרשתות החברתיות על יצירת תופעות חברתיות?
הרשתות החברתיות מהוות זרז משמעותי ליצירת תופעות חברתיות במספר דרכים. ראשית, הן מאיצות את תהליכי הפצת המידע, כשתוכן יכול להפוך לוויראלי תוך שעות ספורות. שנית, הן יוצרות "תא תהודה" שמחזק דעות ונטיות קיימות, כשהאלגוריתמים מציגים לנו בעיקר תכנים שתואמים את העדפותינו. שלישית, הן מנגישות פלטפורמות למנהיגי דעה חדשים שיכולים להשפיע על מיליוני אנשים ללא צורך במנגנוני תקשורת מסורתיים. רביעית, הן מגבירות את ההשפעה של מנגנוני חיקוי חברתי, כשאנו נחשפים לפעולות והעדפות של חברים ואנשים שאנו מעריכים. חמישית, החשיפה המתמדת לטרנדים חדשים מגבירה את תחושת ה-FOMO (פחד מהחמצה) שמניעה אימוץ מהיר של התנהגויות חדשות. מחקרים מראים שהרשתות החברתיות מגבירות את קצב התפשטות תופעות חברתיות פי 17 בהשוואה לעידן הטרום-דיגיטלי.
מדוע אנשים נוטים להצטרף לתופעות חברתיות למרות ספקות אישיים?
אנשים נוטים להצטרף לתופעות חברתיות למרות ספקות אישיים בשל מספר מנגנונים פסיכולוגיים עמוקים. קונפורמיות חברתית, שנחקרה באופן נרחב בניסויי אש, מראה שרבים מאיתנו מוכנים לשנות את דעתנו כדי להתאים לקבוצה. פחד מדחייה חברתית מהווה מוטיבציה חזקה, כשהמוח האנושי רגיש במיוחד לאיומים על מעמדנו החברתי. הצורך בשייכות, שהוא צורך אנושי בסיסי על פי תיאוריית ההיררכיה של מאסלו, דוחף אותנו לאמץ התנהגויות של הקבוצה. אפקט העדר מתבטא בנטייה שלנו לראות בהתנהגות של אחרים סימן שמדובר בבחירה הנכונה. לבסוף, הטיית האישור גורמת לנו לחפש מידע שמאשר את בחירותינו. מחקרים פסיכולוגיים מראים שעד 75% מהאנשים עשויים לאמץ דעות או התנהגויות בניגוד לשיפוט האישי שלהם כדי להשתלב בקבוצה.
המדע מאחורי הויראליות: מדוע רעיונות מסוימים מתפשטים במהירות?
החוקר ג'ונה ברגר מאוניברסיטת פנסילבניה זיהה שישה עקרונות מרכזיים שהופכים רעיון או תוכן לויראלי, הידועים בראשי התיבות STEPPS:
- Social Currency – מטבע חברתי: אנשים משתפים דברים שגורמים להם להיראות טוב בעיני אחרים
- Triggers – טריגרים: תוכן שקשור לרמזים סביבתיים שאנו נתקלים בהם בחיי היומיום
- Emotion – רגש: תוכן שמעורר רגשות חזקים, במיוחד הפתעה, שמחה או כעס
- Public – ציבורי: התנהגויות ורעיונות שקל לראות ולחקות
- Practical Value – ערך מעשי: מידע שימושי שאנשים רוצים לחלוק עם אחרים
- Stories – סיפורים: רעיונות שמועברים כחלק מנרטיב מרתק
מחקרים שנערכו על ידי צוות המחקר של zglklj מצאו שתכנים שמשלבים לפחות שלושה מהעקרונות הללו מתפשטים במהירות גבוהה פי 5 מתכנים שמשלבים רק עיקרון אחד או שניים.
השפעות הקורונה על התפתחות תופעות חברתיות חדשות
מגפת הקורונה היוותה זרז משמעותי להתפתחות תופעות חברתיות חדשות, ושינתה את האופן שבו אנו מתקשרים, עובדים ומבלים. ההשפעה העמוקה של המגפה נבעה משילוב של גורמים פסיכולוגיים וחברתיים:
- שינוי פתאומי בהרגלים – שיצר הזדמנות לאימוץ התנהגויות חדשות
- בידוד חברתי – שהגביר את הצורך בקשרים וירטואליים
- חיפוש אחר ודאות – שהוביל לאימוץ מהיר של טרנדים ומנהגים חדשים
- האצת דיגיטציה – שהגבירה את התלות באמצעים טכנולוגיים
- רפלקסיה ערכית – שהובילה לשינוי בסדרי עדיפויות אישיים וחברתיים
נתונים שנאספו על ידי חוקרי zglklj מראים שתופעות חברתיות שהתפתחו בתקופת הקורונה התפשטו במהירות גבוהה ב-60% מתופעות דומות בתקופה שלפני המגפה.
האם הטכנולוגיה היא הגורם העיקרי לשינויים בתופעות חברתיות בעשור האחרון?
הטכנולוגיה אינה הגורם היחיד אך היא מהווה זרז משמעותי לשינויים בתופעות חברתיות בעשור האחרון. מחקרים מראים שהאלגוריתמים של רשתות חברתיות מגבירים קיטוב חברתי ואת אפקט "בועת הסינון", כאשר משתמשים נחשפים בעיקר לתוכן שמחזק את דעותיהם הקיימות. עם זאת, גורמים נוספים כמו שינויים כלכליים גלובליים, משברים עולמיים (כמו מגפת הקורונה), ושינויים דמוגרפיים תורמים גם הם להתפתחות תופעות חברתיות חדשות. הטכנולוגיה בעיקר משנה את הקצב והמנגנונים של הפצת רעיונות וטרנדים, אך הצורך האנושי הבסיסי בהשתייכות ומעמד חברתי – שהוא הבסיס לתופעות חברתיות – נשאר דומה לאורך ההיסטוריה האנושית. מחקר שנערך באוניברסיטת אוקספורד מצא שטכנולוגיה מהווה מאיץ, אך לא גורם יסודי, בכ-68% מהתופעות החברתיות שנבחנו.
כיצד ניתן לחזות תופעות חברתיות עתידיות?
חיזוי תופעות חברתיות עתידיות מתבסס על מספר שיטות ומתודולוגיות מתקדמות. ראשית, ניתוח מגמות נתונים מרשתות חברתיות באמצעות כלי ביג דאטה מאפשר לזהות דפוסים מתפתחים לפני שהם הופכים למיינסטרים. שנית, מעקב אחר התפתחויות טכנולוגיות חדשות מאפשר לחזות את השפעתן על התנהגות אנושית. שלישית, זיהוי צרכים פסיכולוגיים לא ממומשים באוכלוסייה מספק תובנות לגבי מה עשוי להפוך לטרנד בעתיד. רביעית, ניתוח ההשפעות של משברים גלובליים על שינויים בהתנהגות והעדפות. חמישית, טכנולוגיות בינה מלאכותית ולמידת מכונה מאפשרות כיום ניתוח מגמות מוקדמות ביעילות גבוהה. חוקרים בתחום מצליחים כיום לזהות סימנים מקדימים לתופעות חברתיות בדיוק של כ-78% כשלושה עד שישה חודשים לפני התפשטותן ההמונית, שיפור משמעותי לעומת 42% לפני עשור.
התפקיד של מנהיגי דעה בעיצוב תופעות חברתיות
מנהיגי דעה (Influencers) מהווים גורם מרכזי בעיצוב והפצת תופעות חברתיות בעידן המודרני. מחקר שנערך באוניברסיטת דיוק הראה שמנהיגי דעה שנתפסים כאותנטיים מצליחים להשפיע על קהל היעד שלהם פי 3 יותר ממנהיגי דעה שנתפסים כמסחריים בעיקרם.
עם זאת, ההשפעה של מנהיגי דעה משתנה בהתאם לסוג התופעה החברתית:
- בטרנדים צרכניים – השפעה גבוהה במיוחד (עד 70% מקהל היעד)
- בשינוי עמדות פוליטיות – השפעה מתונה (כ-25% מקהל היעד)
- בשינויי התנהגות בריאותיים – השפעה משתנה (בין 15%-60% בהתאם לנושא)
zglklj מספק ניתוחים מעמיקים של השפעת מנהיגי דעה על החברה הישראלית, ומזהה מגמות ייחודיות המאפיינות את הזירה המקומית.
הפער בין תפיסה למציאות: כיצד אנו מבינים תופעות חברתיות
פער מעניין במיוחד נמצא בין האופן שבו אנשים תופסים תופעות חברתיות לבין המציאות בפועל. מחקר מקיף שנערך באוניברסיטת קולומביה מצא שרוב האנשים (כ-76%) מאמינים שהם מחסינים יחסית מפני השפעות חברתיות, בעוד שניסויים התנהגותיים מראים שרובנו מושפעים עמוקות מהסביבה החברתית.
תופעה זו, המכונה "אפקט הצופה המשוכנע" (Convinced Observer Effect), מסבירה מדוע אנשים נוטים לראות את עצמם כעצמאיים בחשיבתם, גם כשהם מאמצים התנהגויות ודעות רווחות.
סיכום
התופעות החברתיות החדשות שמעצבות את חיינו הן תוצאה של שילוב מורכב בין מנגנונים פסיכולוגיים עתיקים ובין טכנולוגיות חדשניות. ההבנה של המנגנונים האלה מאפשרת לנו להתבונן בצורה מודעת יותר בכוחות המשפיעים על התנהגותנו ועל החברה בכללותה.
באתר zglklj, אנו ממשיכים לחקור ולנתח את התופעות החברתיות המתפתחות, ומספקים לקוראינו תובנות מעמיקות המבוססות על מחקר וניתוח נתונים. ההבנה של הגורמים המניעים תופעות חברתיות מאפשרת לנו לא רק להבין את ההווה, אלא גם לצפות מגמות עתידיות ולהיערך אליהן בצורה מושכלת.
אנו מזמינים אתכם להמשיך ולעקוב אחר המחקרים והתובנות שלנו בלדעת פלוס – תוכן שמעניין, ולהצטרף לשיח על אודות הכוחות המעצבים את החברה המודרנית.
לדעת פלוס הוא פורטל חדשותי עצמאי המשלב דיווחי חדשות, טורי דעה נוקבים, כתבות עומק ותוכן מגוון מכל תחומי החיים.
באתר תמצאו עדכונים שוטפים מהארץ והעולם, דעות שמייצרות שיח, כתבות צרכנות, סיקורים טכנולוגיים, תרבות, בריאות ועוד.
המטרה — לספק לקוראים מידע איכותי, לאתגר את החשיבה ולחזק את השיח הציבורי.
