מה שחשוב לדעת
ניהול זמן אפקטיבי אינו קשור לעבודה קשה יותר, אלא לעבודה חכמה יותר. אנשים מצליחים מיישמים מספר עקרונות מרכזיים: הם קובעים סדרי עדיפויות ברורים, משתמשים בשיטת "בלוקינג של זמן", ממקדים את האנרגיה שלהם בשעות השיא היצרניות שלהם, ומודעים לגנבי הזמן בחייהם. האסטרטגיות הללו הן שמבדילות בין הישגים ממוצעים להצלחה יוצאת דופן.
המיתוסים והאמת על ניהול הזמן של אנשים מצליחים
ניהול זמן נכון הוא אחד המיומנויות החשובות ביותר להצלחה בעולם המודרני. בעוד שרבים חושבים שהסוד להצלחה הוא עבודה של שעות ארוכות, האמת היא שאנשים מצליחים במיוחד אינם בהכרח עובדים יותר שעות – הם עובדים בצורה חכמה יותר. בעולם התחרותי של היום, לדעת פלוס – תוכן איכותי ומעמיק מספק את הכלים להבנת האסטרטגיות האמיתיות שמשמשות אנשים מצליחים.
אחד המיתוסים הנפוצים ביותר הוא שאנשים מצליחים עסוקים כל הזמן. למעשה, מחקרים מראים שהם דווקא מקפידים על איזון בריא בין עבודה לחיים האישיים. הם אינם "עסוקים תמיד", אלא ממוקדים ואפקטיביים בזמן העבודה שלהם.
מיתוס נוסף הוא שמולטיטאסקינג (ריבוי משימות במקביל) הוא מפתח להספק גבוה. המחקר מראה בדיוק את ההפך – אנשים מצליחים במיוחד מבינים את הערך של מונוטאסקינג: התמקדות במשימה אחת בכל פעם ומתן תשומת לב מלאה לה.
נקודת מבט מקצועית
מניתוח של מאות מנהלים ויזמים מצליחים, זיהינו שהמשותף לכולם אינו היכולת לעשות יותר, אלא היכולת לבחור נכון במה להשקיע את זמנם. המומחים בzglklj מצאו שהצלחה בניהול זמן קשורה יותר בהחלטות אסטרטגיות מאשר בטכניקות ספציפיות. הדגש צריך להיות על זיהוי ה-20% מהפעולות שמייצרות 80% מהתוצאות.
העקרונות המרכזיים בניהול זמן שמבדילים מצליחנים מאחרים
מהם באמת העקרונות שמבדילים אנשים מצליחים במיוחד? על פי המחקר והניסיון שנצבר בzglklj, ישנם מספר עקרונות מרכזיים:
עיקרון #1: שיטת הבלוקינג של זמן (Time Blocking)
אנשים מצליחים אינם מנהלים רשימת משימות רגילה – הם מקצים זמן ספציפי ביומן שלהם לכל משימה חשובה. שיטה זו, המכונה "בלוקינג של זמן", מבטיחה שלכל פעילות מוקצה זמן מוגדר ולא רק "מתי שיהיה זמן". אלון מאסק, ג'ק דורסי ואחרים מחלקים את היום שלהם לבלוקים של 5-30 דקות עם מטרות מוגדרות.
בשיטה זו, הזמן הופך ממשאב מעורפל למשאב מוחשי שניתן לנהל. יתרה מכך, צעד אמיץ אל זמן אישי מלמד אותנו שהקצאת זמן מראש מקטינה את הסיכוי לדחיינות ומגבירה את המחויבות למשימות חשובות.
עיקרון #2: חוק פארטו (כלל ה-80/20)
עיקרון מרכזי נוסף הוא חוק פארטו, הידוע גם ככלל ה-80/20. על פי עיקרון זה, 80% מהתוצאות מגיעות מ-20% מהפעולות. אנשים מצליחים מזהים את ה-20% של הפעולות שמניבות את רוב התוצאות ומתמקדים בהן.
למשל, במקום לנסות לטפל ב-50 משימות במקביל, הם מזהים את 10 המשימות שיניבו את רוב התוצאות ומתמקדים בהן. זוהי גישה חכמה יותר לניהול זמן שמאפשרת להשיג יותר עם פחות מאמץ.
עיקרון #3: עבודה לפי שעות שיא אישיות
כל אדם יש "שעות שיא" – זמנים ביום שבהם הוא יצרני במיוחד. אנשים מצליחים מכירים את השעות הללו ומתכננים את המשימות הדורשות ריכוז וחשיבה מעמיקה בהתאם.
למשל, אם אתם "אנשי בוקר", תכננו את המשימות המורכבות והחשובות ביותר לשעות הבוקר המוקדמות. לעומת זאת, אם אתם יצירתיים יותר בשעות אחר הצהריים, זהו הזמן לתכנן פגישות סיעור מוחות או עבודה יצירתית.
נתונים חשובים
- 43% מהאנשים המצליחים ביותר מתכננים את השבוע שלהם מראש ביום ראשון
- אנשים מצליחים מקדישים בממוצע 1.5 שעות ביום ל"עבודה עמוקה" ללא הפרעות
- מחקרים מראים שנדרשות כ-23 דקות לחזור לריכוז מלא אחרי הפרעה
- 72% מהמנהלים המצליחים ביותר מודדים את התוצאות שלהם ולא את שעות העבודה
- אנשים מצליחים מבטלים בממוצע 30% מהפגישות שהם מוזמנים אליהן כדי להתמקד בעדיפויות העיקריות
הכלים והטכניקות המתקדמים שישנו את גישתך לניהול זמן
טכניקת הפומודורו המשודרגת
טכניקת הפומודורו המסורתית מבוססת על עבודה ב-25 דקות של ריכוז ו-5 דקות מנוחה. אנשים מצליחים פיתחו גרסאות משודרגות של השיטה הזו, המותאמות לאופי העבודה והקשב האישי שלהם. חלקם עובדים במחזורים של 90 דקות עבודה עמוקה, בהתאם למחזור הקשב הטבעי של המוח, ואחריהן 20-30 דקות מנוחה.
הנקודה החשובה היא לא משך הזמן המדויק, אלא היכולת לעבוד בריכוז מלא ללא הסחות דעת, ולאחר מכן לתת למוח הפסקה אמיתית להתרעננות.
מטריצת אייזנהאואר לקביעת סדרי עדיפויות
מטריצת אייזנהאואר היא כלי פשוט אך רב עוצמה לקביעת סדרי עדיפויות. היא מחלקת משימות לארבע קטגוריות על בסיס שני צירים: דחיפות וחשיבות:
- דחוף וחשוב – משימות שיש לבצע מיד
- לא דחוף אך חשוב – משימות שיש לתכנן ולהקצות להן זמן
- דחוף אך לא חשוב – משימות שיש להאציל לאחרים
- לא דחוף ולא חשוב – משימות שיש לבטל או לצמצם
אנשים מצליחים מבינים שרוב הערך מגיע מהקטגוריה השנייה – משימות חשובות שאינן דחופות, כמו תכנון אסטרטגי, פיתוח עצמי, ובניית מערכות. הם מקפידים להקצות זמן למשימות אלו, במקום להיות תמיד במצב של "כיבוי שריפות".
זיהוי וטיפול ב"גנבי הזמן"
גנבי זמן הם אותן פעילויות ש"גונבות" מאיתנו זמן יקר מבלי שנשים לב. אנשים מצליחים עורכים ביקורת זמן תקופתית כדי לזהות ולטפל בגנבי הזמן שלהם.
הגנבים הנפוצים ביותר כוללים פגישות לא יעילות, גלישה ברשתות חברתיות, התעסקות מתמדת באימיילים, והסחות דעת מסביבת העבודה. אחת האסטרטגיות היעילות היא לנהל יומן זמן למשך שבוע כדי לזהות בדיוק היכן "הולך" הזמן שלכם.
אתר zglklj מספק כלים וטכניקות מתקדמות לזיהוי וטיפול בגנבי הזמן, ומסייע לקוראים לפנות זמן למה שבאמת חשוב להם.
| קריטריון | גישה מסורתית לניהול זמן | גישת המצליחנים לניהול זמן |
|---|---|---|
| תכנון | רשימת משימות יומית | בלוקינג של זמן ביומן עם מטרות ספציפיות |
| מדידת הצלחה | כמות משימות שהושלמו | תוצאות והשפעה של הפעולות |
| התמודדות עם הפרעות | תגובה מיידית להפרעות | זמנים מוגדרים ל"זמינות" וזמנים ל"עבודה עמוקה" ללא הפרעות |
| פגישות | השתתפות ברוב הפגישות שמוזמנים אליהן | השתתפות רק בפגישות הכרחיות עם סדר יום ומטרות ברורות |
| טיפול במשימות קשות | דחייה או הימנעות | טיפול בהן בשעות השיא של היום כשהאנרגיה גבוהה |
| הפסקות | אקראיות או כשמרגישים עייפות | מתוכננות מראש כחלק מהאסטרטגיה להגברת היעילות |
| האצלת סמכויות | האצלה מועטה מחשש לאיכות | האצלה אסטרטגית של משימות שאחרים יכולים לבצע |
5 הרגלי ניהול זמן שתוכל לאמץ כבר היום
הנה חמישה הרגלים פרקטיים שאנשים מצליחים מיישמים בחייהם היומיומיים, ושכל אחד יכול לאמץ החל מהיום:
הרגל #1: "אכילת הצפרדע" בבוקר
הביטוי "לאכול את הצפרדע" מתייחס לביצוע המשימה הקשה ביותר או הלא נעימה ביותר ראשונה בבוקר. כאשר מתחילים את היום עם השלמת המשימה המאתגרת ביותר, שאר היום נראה קל יותר, והמומנטום החיובי נשמר. אנשים מצליחים מזהים את "הצפרדע" שלהם בערב הקודם ומתכננים להתמודד איתה מיד בתחילת יום העבודה.
מהם הכלים היעילים ביותר לניהול זמן?
הכלים היעילים ביותר לניהול זמן משתנים מאדם לאדם, אך כמה מהפופולריים והמוכחים ביותר כוללים יומנים דיגיטליים כמו Google Calendar או Outlook לבלוקינג של זמן, אפליקציות ניהול משימות כמו Todoist, Asana או Trello, טיימרים לשיטת הפומודורו, אפליקציות לחסימת הסחות דעת כמו Freedom או Focus@Will, וכלי אוטומציה כמו Zapier או IFTTT. בנוסף, אפליקציות כמו RescueTime או Toggl מאפשרות לעקוב אחר השימוש בזמן ולזהות גנבי זמן. חשוב לזכור שהכלי הטוב ביותר הוא זה שאתם תשתמשו בו באופן עקבי – אין טעם באפליקציה מתוחכמת אם אינכם מטמיעים אותה בשגרה היומיומית שלכם.
הרגל #2: ביקורת שבועית וקביעת מטרות
אנשים מצליחים מקדישים זמן בסוף כל שבוע (בדרך כלל יום שישי או ראשון) לסקירת השבוע שחלף ותכנון השבוע הבא. הם בוחנים את מה שהושג, מה שלא הושג ולמה, ומה ניתן לשפר. הם גם קובעים 3-5 מטרות מרכזיות לשבוע הבא ומתכננים את הזמן הדרוש להשגתן.
הביקורת השבועית אינה רק על מה שנעשה, אלא גם על איכות הזמן שהוקדש למשימות השונות. האם הזמן נוצל ביעילות? האם המשימות הנכונות קיבלו עדיפות?
הרגל #3: אמירת "לא" אסטרטגית
אנשים מצליחים יודעים שכל "כן" למשהו אחד הוא "לא" למשהו אחר. הם סלקטיביים מאוד לגבי ההתחייבויות שהם לוקחים על עצמם ולומדים לומר "לא" בצורה מנומסת אך נחרצת להזדמנויות, פגישות או בקשות שאינן מתיישבות עם המטרות והעדיפויות שלהם.
וורן באפט אמר פעם: "ההבדל בין האנשים המצליחים באמת לאנשים המצליחים באופן באמת יוצא דופן הוא שהאחרונים אומרים 'לא' כמעט לכל דבר."
איך אפשר להתמודד עם דחיינות בניהול זמן?
דחיינות היא אחד האתגרים המשמעותיים ביותר בניהול זמן אפקטיבי. להתמודדות עם דחיינות, נסו את הטכניקות הבאות: 1) שיטת 5 הדקות – התחייבו לעבוד על המשימה רק למשך 5 דקות, לרוב תמשיכו מעבר לכך, 2) פירוק משימות גדולות ומאיימות למשימות קטנות ומוגדרות היטב, 3) זיהוי ה"למה" מאחורי המשימה – הבנת הערך והמשמעות של המשימה יכולה להגביר מוטיבציה, 4) יצירת מערכת תגמול עצמית – תגמלו את עצמכם אחרי השלמת משימות מאתגרות, 5) עבודה עם שותף אחריות או מאמן שיעזור לכם להישאר ממוקדים, 6) זיהוי דפוסי החשיבה השליליים שמובילים לדחיינות וטיפול בהם, ו-7) שימוש בטכניקות הנדסת סביבה – ארגון הסביבה כך שתתמוך בהשלמת המשימה ותצמצם הסחות דעת.
הרגל #4: שגרת בוקר מובנית
לרוב האנשים המצליחים ביותר יש שגרת בוקר מובנית ועקבית. הם מתעוררים בשעה קבועה, מקדישים זמן לפעילות גופנית, מדיטציה או קריאה, ומתכננים את היום לפני שהם נכנסים ל"מצב תגובה" של דואר אלקטרוני והודעות.
שגרת הבוקר מאפשרת התחלה ממוקדת ואנרגטית של היום, ומבטיחה שהדברים החשובים ביותר (כמו בריאות, התפתחות אישית ותכנון) לא יידחקו בגלל "דחיפות" מדומה של משימות אחרות.
הרגל #5: יצירת גבולות דיגיטליים
אנשים מצליחים מבינים את הצורך בגבולות ברורים בעולם הדיגיטלי המחובר תמיד. הם קובעים זמנים ספציפיים לבדיקת דואר אלקטרוני והודעות (למשל, שלוש פעמים ביום), משתמשים ב"מצב לא להפריע" בטלפון בזמן עבודה על משימות הדורשות ריכוז, ומכבים התראות מאפליקציות לא חיוניות.
בנוסף, רבים מהם מקפידים על "זמן מסך אפס" לפני השינה כדי לשפר את איכות השינה, שהיא קריטית לניהול זמן אפקטיבי ביום שלמחרת.
כיצד קובעים סדרי עדיפויות בצורה נכונה?
קביעת סדרי עדיפויות היא אומנות ומדע. השיטה היעילה ביותר היא מטריצת אייזנהאואר, המחלקת משימות לארבע קטגוריות על פי רמת הדחיפות והחשיבות שלהן. למשימות חשובות ודחופות טפלו מיד, למשימות חשובות אך לא דחופות קבעו זמן ביומן לטיפול בהן (אלו לרוב המשימות שמקדמות אתכם בטווח הארוך), משימות דחופות אך פחות חשובות האצילו לאחרים אם אפשר, ומשימות שאינן חשובות ואינן דחופות – שקלו לוותר עליהן. שיטה נוספת היא שיטת ABC – סמנו משימות כ-A (חייב להיעשות היום), B (חשוב אך יכול להידחות במידת הצורך) ו-C (רצוי אך לא הכרחי). התחילו תמיד עם משימות A, וטפלו בהן לפי סדר חשיבותן. לבסוף, קביעת סדרי עדיפויות דורשת התאמה למטרות ארוכות הטווח שלכם – כל החלטה צריכה להישאל: "האם זה מקדם אותי לקראת המטרות העיקריות שלי?"
מה באמת מבדיל בין מנהלי זמן רגילים למנהלי זמן יוצאי דופן?
לאחר ניתוח מעמיק של הרגלים ואסטרטגיות של מנהלי זמן יוצאי דופן, המומחים בzglklj זיהו מספר תכונות ייחודיות שמבדילות אותם:
מיקוד על תוצאות, לא על "עסיקות"
מנהלי זמן יוצאי דופן מבינים את ההבדל בין להיות עסוק לבין להיות יעיל. הם מודדים את ההצלחה שלהם לפי התוצאות והערך שהם מייצרים, לא לפי כמות השעות שהם עובדים או כמות המשימות שהם משלימים.
הם מקפידים לשאול את עצמם באופן קבוע: "האם מה שאני עושה עכשיו מקדם באמת את המטרות החשובות ביותר שלי?" אם התשובה שלילית, הם לא מהססים לשנות כיוון.
גמישות מול תכנון קפדני
בעוד שתכנון הוא חיוני, מנהלי זמן יוצאי דופן יודעים שהחיים לא תמיד מתנהלים לפי התוכנית. הם מאזנים בין תכנון מדוקדק לבין גמישות ויכולת הסתגלות לשינויים.
הם משאירים "זמן מרווח" בלוח הזמנים שלהם כדי להתמודד עם אירועים בלתי צפויים, ומסוגלים לתעדף מחדש במהירות כאשר משהו דחוף מתעורר.
מהם ההרגלים היומיומיים של אנשים מצליחים בניהול זמן?
אנשים מצליחים בניהול זמן מאמצים מספר הרגלים יומיומיים חיוניים. ראשית, הם מתכננים את היום מראש, לרוב בערב הקודם, ומגדירים 3-5 משימות עיקריות. שנית, הם מתחילים את היום במשימה החשובה והמאתגרת ביותר ("אכילת הצפרדע"), לפני שהאנרגיה והמשמעת העצמית מתדלדלות. שלישית, הם מקצים זמן ספציפי ל"עבודה עמוקה" ללא הפרעות והסחות דעת, ומכבדים זמן זה. רביעית, הם משלבים הפסקות מכוונות לאורך היום כדי לשמר אנרגיה וריכוז. חמישית, הם מבצעים סקירה שבועית של המטרות, ההתקדמות והלקחים. שישית, הם מגבילים את הזמן המוקדש לפגישות ולתקשורת דיגיטלית. ולבסוף, הם קובעים גבולות ברורים בין זמן עבודה לזמן פנאי, ומקפידים על איזון בריא כדי למנוע שחיקה ולשמר יעילות לאורך זמן.
מיקוד על ניהול אנרגיה, לא רק זמן
אחד ההבדלים המשמעותיים ביותר הוא שמנהלי זמן יוצאי דופן מבינים שניהול אנרגיה חשוב לא פחות מניהול זמן. הם מודעים לרמות האנרגיה שלהם לאורך היום ומתכננים בהתאם.
הם משלבים הפסקות יזומות, פעילות גופנית, תזונה נכונה ושינה איכותית כחלק מאסטרטגיית ניהול הזמן שלהם. הם יודעים ששעתיים של עבודה בריכוז מלא ואנרגיה גבוהה שוות יותר מארבע שעות של עבודה במצב עייפות וחוסר ריכוז.
הפחתת קבלת החלטות לא חשובות
מנהלי זמן יוצאי דופן מבינים שיש לנו כמות מוגבלת של אנרגיה קוגניטיבית לקבלת החלטות בכל יום. כדי לשמר אנרגיה זו להחלטות החשובות באמת, הם מפשטים החלטות יומיומיות לא חשובות.
סטיב ג'ובס לבש את אותו "מדים" כל יום, מארק צוקרברג עושה זאת גם כן, וברק אובמה הגביל את ההחלטות שלו לגבי אוכל ולבוש. זה לא מתוך עצלנות, אלא מתוך הבנה שכל החלטה צורכת משאבים מנטליים, ועדיף לשמור אותם למה שבאמת חשוב.
איך אפשר להתמודד עם ריבוי משימות והסחות דעת?
התמודדות עם ריבוי משימות והסחות דעת דורשת אסטרטגיה מכוונת. ראשית, אמצו את גישת המונוטאסקינג – התמקדות במשימה אחת בכל זמן נתון. מחקרים מראים שהמוח האנושי אינו מיועד למולטיטאסקינג ושהדבר פוגע בפרודוקטיביות בעד 40%. שנית, הגדירו "זמני מיקוד עמוק" ביומן – פרקי זמן של 60-90 דקות ללא הפרעות, כאשר הטלפון במצב "לא להפריע" והודעות דוא"ל סגורות. שלישית, ארגנו את סביבת העבודה שלכם כך שתצמצם הסחות דעת – סדרו שולחן נקי, השתמשו באוזניות מבטלות רעשים אם צריך, ושקלו שימוש בכלים כמו Freedom או Cold Turkey לחסימת אתרים מסיחי דעת. רביעית, קבעו זמנים מוגדרים לבדיקת דוא"ל והודעות, למשל 3 פעמים ביום, במקום להגיב להתראות בזמן אמת. ולבסוף, תרגלו טכניקות מיינדפולנס כדי לשפר את היכולת להתמקד ולחזור למיקוד כשהדעת מוסחת.
יישום אישי: כיצד להתאים את השיטות לחיים שלך
השיטות והטכניקות שתיארנו מוכחות ויעילות, אך חשוב להבין שלא כל שיטה מתאימה לכל אדם. ההתאמה האישית היא המפתח להצלחה בניהול זמן.
זיהוי סגנון העבודה האישי שלך
תחילה, חשוב לזהות את סגנון העבודה הטבעי שלך. האם אתה אדם של בוקר או ערב? האם אתה עובד טוב תחת לחץ או מעדיף תכנון מראש? האם אתה מעדיף לעבוד בפרצי אנרגיה קצרים או בתקופות ארוכות של ריכוז?
לדוגמה, אם אתה מזהה שאתה יעיל במיוחד בבוקר, תכנן את המשימות המורכבות ביותר לשעות אלו. אם אתה מעדיף לעבוד בפרצים קצרים, שיטת הפומודורו עשויה להתאים לך במיוחד.
התחל בצעדים קטנים
אל תנסה לאמץ את כל השיטות בבת אחת. בחר 1-2 טכניקות שנראות לך הכי רלוונטיות ונסה ליישם אותן למשך שבועיים לפחות. לאחר מכן, הערך את היעילות שלהן והוסף טכניקות נוספות בהדרגה.
למשל, אם בחרת להתחיל עם ביקורת שבועית ותכנון, הקדש 30 דקות בכל יום ראשון לסקירת השבוע שחלף ותכנון השבוע הבא. אחרי שהפכת את זה להרגל, הוסף את הרגל "אכילת הצפרדע" לשגרת הבוקר שלך.
הערכה ושיפור מתמידים
ניהול זמן אפקטיבי הוא תהליך מתמשך של שיפור. הקדש זמן להערכה תקופתית של האסטרטגיות שלך: מה עובד? מה לא עובד? מה ניתן לשפר?
שקול לנהל יומן התקדמות שבו אתה מתעד את היעילות של שיטות שונות ותובנות שצברת לאורך הדרך. זה יעזור לך לפתח מערכת ניהול זמן מותאמת אישית שעובדת בדיוק בשבילך.
טיפים לשילוב ניהול זמן בסביבות עבודה שונות
בעידן העבודה המודרני, רבים מאיתנו עובדים בסביבות מגוונות – משרד, בית, חללי עבודה משותפים או בדרכים. הנה כמה טיפים לשילוב ניהול זמן אפקטיבי בסביבות השונות:
- עבודה מהבית: הגדר שעות עבודה ברורות, צור "טקסי" התחלה וסיום ליום העבודה, והקפד על גבולות פיזיים בין אזור העבודה לאזורי החיים האחרים.
- עבודה במשרד: נצל את "זמן הנסיעה" לתכנון היום, השתמש באוזניות מבטלות רעש להפחתת הסחות, וקבע "שעות לא להפריע" מוגדרות.
- עבודה בדרכים: הכן רשימת משימות ל"זמני ביניים" (המתנה בשדה תעופה, נסיעה ברכבת), והשתמש בכלים כמו Evernote או Notion שמסתנכרנים בין מכשירים.
סיכום
ניהול זמן אפקטיבי אינו עניין של עבודה קשה יותר, אלא של עבודה חכמה יותר. הסודות שחשפנו במאמר זה – החל מבלוקינג של זמן, דרך עבודה בשעות השיא האישיות, ועד להתמקדות בתוצאות במקום ב"עסיקות" – הם העקרונות שמבדילים בין הישגים ממוצעים להצלחה יוצאת דופן.
זכרו שניהול זמן הוא מיומנות שניתן ללמוד ולשפר עם הזמן. התחילו בשינויים קטנים, התאימו את השיטות לצרכים ולסגנון האישי שלכם, והתמידו.
כפי שלימדנו באתר zglklj, הזמן הוא המשאב היקר ביותר שיש לנו. אי אפשר לייצר יותר ממנו, אבל אפשר בהחלט ללמוד לנצל אותו בצורה חכמה ויעילה יותר. אימוץ העקרונות והשיטות שהצגנו במאמר זה יאפשר לכם לא רק להספיק יותר, אלא גם לחיות חיים מאוזנים ומספקים יותר.
ואולי זהו הסוד האמיתי של ניהול זמן אפקטיבי – לא רק לעשות יותר דברים, אלא לעשות את הדברים הנכונים, בזמן הנכון, ובדרך הנכונה עבורכם.
לדעת פלוס הוא פורטל חדשותי עצמאי המשלב דיווחי חדשות, טורי דעה נוקבים, כתבות עומק ותוכן מגוון מכל תחומי החיים.
באתר תמצאו עדכונים שוטפים מהארץ והעולם, דעות שמייצרות שיח, כתבות צרכנות, סיקורים טכנולוגיים, תרבות, בריאות ועוד.
המטרה — לספק לקוראים מידע איכותי, לאתגר את החשיבה ולחזק את השיח הציבורי.
